זהו מצב בו מתרחשת בליטה של אחד או יותר מאיברי האגן אל תוך או מחוץ לנרתיק.
איברי האגן כוללים את הרחם, הנרתיק, המעיים ושלפוחית השתן.
צניחה יכולה להתרחש ב 3 מדורים:
מדור קדמי – צניחה של קיר הנרתיק הקדמי, אשר בצמוד אליו נמצאת שלפוחית השתן – ציסטוצלה.
מדור מרכזי – צניחה של צוואר הרחם או כיפת הנרתיק במצבים בהם האישה לאחר כריתת רחם – צניחת רחם/כיפת נרתיק.
מדור אחורי – צניחה של הקיר האחורי של הנרתיק שצמוד אליו נמצא הרקטום – מצב זה נקרא רקטוצלה.
הסמנים העיקריים מהם האישה עלולה לסבול:
טיפולים שמרניים
טיפולים כירורגיים
ישנן גישות ניתוחיות שונות, הגישה המתאימה לך תקבע לאחר בדיקה והערכה מדויקת.
באופן כללי ישנן שתי אפשרויות עיקריות: ניתוח שיקומי וניתוח לסגירת הנרתיק.
מטרת הניתוח השיקומי הינה החזרת איברי האגן למיקומם הטבעי, תוך שמירה על תפקוד מיני.
גישות שונות להשגת מטרה זו, כוללות:
גישה נרתיקית
בה מתקנים את הצניחה על ידי תפרים וקיבוע לליגמנטים חזקים באגן. שיעורי ההצלחה של הניתוח עומדים על 75% וזמן ההתאוששות ממנו יחסית קצר.
תיקון קיר קדמי -קולפורפיה קדמית
מבצעים חתך מרכזי לאורך קיר הנרתיק הקדמי, מתחת לשלפוחית השתן, מפרידים את רירית הנרתיק מהפציה, בהמשך מחזקים את הפציה על ידי תפרים נמסים, מסירים את עודפי רירית הנרתיק וסוגרים את רירית הנרתיק באמצעות תפרים נמסים נוספים. אלו נספגים באופן מלא לאחר 4-6 שבועות.
תיקון קיר אחורי-קולפורפיה אחורית
מבצעים חתך מרכזי לאורך קיר הנרתיק האחורי, מפרידים את רירית הנרתיק מהפציה, בהמשך מחזקים את הפציה על ידי תפרים נמסים, מסירים את עודפי רירית הנרתיק וסוגרים את רירית הנרתיק באמצעות תפרים נמסים נוספים. אלו נספגים באופן מלא לאחר 4-6 שבועות.
תיקון אפיקלי – עיגון כיפת הנרתיק או צוואר הרחם לליגמנט הסקרוספנלי
הניתוח משחזר את התמיכה לרחם או לכיפת הנרתיק (בנשים שעברו כריתת רחם בעבר) על ידי הכנסת תפרים דרך חתך בנרתיק מוכנסים תפרים לרצועה חזקה (הרצועה הסקרוספינאלית) באגן ולאחר מכן, לצוואר הרחם או לכיפת הנרתיק. הפעולה מתבצעת לעתים קרובות עם תיקון קיר קדמי או/ו אחורי, עם או בלי כריתת רחם.
גישה בטנית
היום לרוב מבוצעת בגישה לפרוסקופית – פולשנית – מזערית דרך חתכים קטנים בבטן: תיקון הצניחה על ידי שימוש בתפרים וקיבוע לליגמנטים באגן, או ניתוח הסקרוקולפופקסי בו משתמשים ברשת שמוחדרת דרך הבטן. תפקיד הרשת הוא לתמוך ולחזק את עיגון הנרתיק ולמנוע הישנות של צניחת אברי האגן. שיעורי ההצלחה של ניתוח זה גבוהים ועומדים על 90-95%.
מהו ניתוח סקרוקולפופקסי?
סקרוקולפופקסי הוא ניתוח שמטרתו לתקן את צניחת כיפת הנרתיק בנשים שעברו כריתת רחם בעבר. הניתוח מיועד להחזיר את המנח והתפקוד של הנרתיק לצורתם התקינה.
ניתן לעשות את הניתוח תוך שימור של הרחם – סקרוהיסטרופקסי, או כריתה חלקית של הרחם (מעל צוואר הרחם) סקרוצרווקופקסי.
כיצד מבצעים את הניתוח?
היום לרוב הניתוח מבוצע בשיטה פולשני זעיר – לפרוסקופיה. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית.
במהלך הניתוח, מפרידים את הנרתיק משלפוחית השתן מלפנים ומהרקטום מאחור. משתמשים ברשת סינתטית על מנת לכסות את הצד הקדמי והאחורי של הנרתיק. לאחר מכן, מקבעים את הרשת לעצם הסקרום, שנמצאת בחלקו האחורי של האגן. לבסוף, מכסים את הרשת ברקמה שנקראת פריטונאום, אשר מרפדת את חלל הבטן. כיסוי הרשת בשכבת פריטונאום מונע מהמעי להידבק אל הרשת.
מחקרים הראו ש- 80 עד 90% מהנשים שעוברות סקרוקולפופקסי מחלימות מהצניחה ומהתסמינים שלה.
בכל ניתוח קיים סיכון נמוך לסיבוכים, למשל זיהום בפצע הניתוח, זיהום בדרכי השתן, דימום שמצריך עירוי דם, פקקת ורידים, זיהום בדרכי הנשימה ובעיות קצב של הלב.
ניתוח זה מיועד לנשים שאינן פעילות מינית ואין להן כוונות להפוך לפעילות בעתיד.
בניתוח זה, קירות הנרתיק יתפרו זה לזה ובכך, תימנע צניחה חוזרת של איברי האגן. היתרון העיקרי של ניתוח זה הינו משך ניתוח וזמן החלמה קצרים. שיעורי ההצלחה של ניתוח זה גבוהים ועומדים על 90-95%.
צניחה של אברי האגן גורמת לפגיעה בדימוי העצמי ובתפקוד המיני, אין צורך לסבול או להתבייש, ניתן לפנות ליעוץ אורו-גניקולוגי.