דליפת שתן

היא דליפת שתן לא רצונית בזמן פעילות שגורמת לעליה בלחץ התוך בטני כמו פעילות גופנית, צחוק, שיעול, התעטשות או הרמת דברים.
דליפת שתן במאמץ פוגעת ב- 10-20% מהנשים. נשים רבות אינן מודעות לכך שקיימות שיטות קלות ויעילות לטיפול בבעיה.
דליפת שתן במאמץ פוגעת באיכות חייהן של נשים ויכולה להגביל ולהשפיע על פעילותן ויחסיהן החברתיים, בנוסף להגבלת פעילויותיהן הפיזיות.
סיבות לדליפת שתן במאמץ
• הריון ולידה נרתיקית
• השמנת יתר, שיעול כרוני, עצירות כרונית והרמת דברים כבדים. גורמים אלה יכולים לגרום לעלייה בלחץ התוך בטני ולהחמיר את דליפת השתן
• גורמים גנטיים
טיפולים
טיפול בדליפת שתן במאמץ (SUI) כולל מגוון גישות, מהתערבויות שמרניות ועד כירורגיות, בהתאם לחומרת המצב והעדפות המטופלת:
טיפולים שמרניים:
תרגילי רצפת האגן: תרגול שרירי רצפת האגן, הידועים גם כתרגילי קיגל, יכול לחזק את השרירים התומכים בשלפוחית השתן והשופכה, ובכך להפחית דליפה.
טיפולים לא ניתוחיים:
הזרקת חומר לתוך השופכה הוא אחת האופציות הלא ניתוחיות המוצעות למטופלות הסובלות מדליפת שתן במאמץ. שיטה זו כוללת הזרקה של חומר ממלא סביב השופכה כדי לעבות את דפנותיה ולתמוך באיטום השופכה, מה שמקטין את הדליפה בזמן עלייה בלחץ התוך בטני. ההליך מתבצע בדרך כלל תחת הרדמה מקומית או כללית ואינו דורש אשפוז. מוחדרת מחט דקה באמצעות ציסטוסקופ לתוך האזור סביב השופכה.החומר המוזרק, שעשוי להיות מבוסס על קולגן, חומצה היאלורונית או חומרים סינתטיים אחרים, ממלא את הרקמה סביב השופכה ולוחץ עליה קלות, ובכך מחזק את סגירתה.
טיפולים כירורגיים:
הניתוח הנפוץ ביותר המוצע במצב של דליפת שתן במאמץ הוא ניתוח מסוג סרט תת שופכתי MUS midurethral sling.

זהו טיפול נפוץ ויעיל המיועד לספק תמיכה לשופכה ולשפר את תפקודה בעת מאמץ, כגון שיעול, צחוק או פעילות פיזית.
פרטי הפרוצדורה:
מטרת הניתוח היא להחזיר את התמיכה הנדרשת לשופכה, ובכך למנוע דליפת שתן לא רצויה בזמן מאמץ. במהלך הניתוח מוחדר מתלה רשת סינתטי מתחת לשופכה דרך חתכים קטנים מאוד באזור הנרתיק והאגן. הרשת ממוקמת באופן שמספק תמיכה לשופכה, והיא מחזיקה אותה במקום בלי לגרום למתח, על מנת לשמור על התפקוד התקין שלה.

שיטות גישה:

• • TVT (Tension-free Vaginal Tape): השיטה כוללת החדרת הרשת דרך הנרתיק והעברת הסרט דרך אזור הרטרופובי.
  • TVT-O (Transobturator Tape): השיטה כוללת החדרת הרשת דרך הנרתיק והעברת הסרט דרך חור האובטורטור במפשעה.

החלמה לאחר הניתוח:
הניתוח מבוצע בדרך כלל תחת הרדמה כללית או אזורית.

זמן ההחלמה בדרך כלל קצר יחסית, עם יכולת לחזור לפעילות יומיומית לאחר מספר ימים ועד מספר שבועות. המטופלות מתבקשות להימנע מאמץ גופני כבד ויחסי מין לפחות למשך 4-6 שבועות לאחר הניתוח.

יתרונות השיטה:
• יעילות: מתלה אמצע השופכה היא אחת השיטות המוצלחות ביותר, עם שיעורי הצלחה גבוהים בטיפול בדליפת שתן במאמץ.
• אחוזי הצלחה- 80-90% מהנשים העידו שהן מרוצות מתוצאותיו ודיווחו על שיפור בתסמינים או ריפוי מלא של דליפת השתן ממנה סבלו
• פחות פולשני: ההליך נחשב למינימלי פולשני, מה שמוביל לפחות כאב ותהליך החלמה מהיר יותר.

סיכונים ותופעות לוואי אפשריות:
• זיהום או דימום: כמו בכל ניתוח, קיים סיכון לזיהום או דימום מקומי.
• כאב או אי נוחות זמנית: עלולות להיות תחושות כאב באזור הניתוח, שיכולות לחלוף עם הזמן.
• קשיים במתן שתן: במקרים נדירים עלולות להופיע בעיות במתן שתן הדורשות התערבות נוספת.

Burch Colposuspension
הוא הליך כירורגי שמטרתו לטפל בדליפת שתן במאמץ אצל נשים. ההליך מתבצע באמצעות קיבוע צוואר השלפוחית לרצועה מקבעת ברצפת האגן, במטרה לספק תמיכה נוספת לשופכה ולמנוע דליפת שתן בעת מאמץ פיזי.
o הניתוח מתבצע לרוב בגישה לפרוסקופית.
o הרקמות בצוואר השלפוחית מקובעות לרצועה (coopers Ligament) באזור האגן, כך שהן מספקות תמיכה מוגברת לשופכה ומונעות דליפה.
o במהלך תקופת ההחלמה, יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומיחסי מין כדי לאפשר לרקמות להחלים.
יתרונות:
• יעילות: הניתוח נחשב לאחד היעילים לטיפול בדליפת שתן במאמץ ונמצא בשימוש מזה שנים רבות. בשנה הראשונה לאחר הניתוח, יותר מ – 80% מהנשים מדווחות על שיפור או ריפוי מלא של דליפת השתן.

סיכונים ותופעות לוואי אפשריות:
• זיהום ודימום: כמו בכל פרוצדורה כירורגית, קיים סיכון לזיהום או לדימום.
• פגיעה עצבית או פגיעה באיברים סמוכים: כיוון שהניתוח מערב גישה ישירה לחלל האגן, ישנו סיכון לפגיעה באיברים סמוכים.
• קושי במתן שתן: אירוע נדיר יחסית אך יכול להתרחש כתוצאה מתנוחה לא נכונה של צוואר השלפוחית.